פיתוח ``שפת על`` של אסטרטגיות למידה

2013-03-04_14-20-50_327מבוא

תחילתו של האלף השלישי מציבה בפני בתי הספר אתגר חדש. האתגר הוא שינוי התוצר הבית ספרי .
בעבר בית הספר נתפס כמערכת  ממיינת של החברה. התביעה מבתי הספר הייתה, שיביאו את הלומדים להישגים מספיקים להמשך לימוד במוסדות להשכלה גבוהה. כיום התפיסה היא שבית הספר אינו יכול להסתפק רק בהישגים. בית הספר נתפס כמערכת מטפלת שתפקידה לטפח ייחוד אישי וכישורים אישיים של כל אחד כבסיס להכשרת  אזרח העתיד ,  אזרח שיידע לקבל החלטות בתחומים שונים הקשורים למיכלול חייו, אזרח שיהיה  מסוגל להתמודד עם תרבות חדשה – "תרבות הידע".  מאפייניה של תרבות זו הם יצירה, איחסון, העברה ועיבוד של ידע. כבר היום קיימת עלייה מהירה במקצועות ותפקידים העוסקים באופן ישיר ביצירת ידע. המקצועות המסורתיים עוברים שינוי- המכונה מחליפה את האדם. במקומם מתפתחים מקצועות עתירי ידע המתבססים על תהליך "הפיכת מידע לידע"[1].

מידע וידע הם ערכת ההשרדות של האדם במאה ה-21. חשיבותו וכוחו של הידע   עולים על אלה של המשאבים הטבעיים, נכסים וכוח. ארגונים שיודעים להשתמש בידע ביעילות הם ארגונים שלהם הון אינטלקטואלי- הון אנושי מתפתח ומפתח. הון אינטלקטואלי הוא סך כל הדברים שידועים לכל אנשי הארגון ומקנים לארגון יתרון תחרותי. מכאן שם המשחק הוא הון אינטלקטואלי.

השינוי שעוברים בתי הספר מבחינה זו מתבטא בין השאר בהחלפת התוצר הבית ספרי המסורתי שהוא הישגי לומדים בתוצר חדש שהוא ה"הון  אינטלקוטאלי הבית ספרי", הון הכולל מורים, תכנים, תוכניות לימוד יחודיות, סביבות למידה הנותנות מענה לשונות לומדים, סביבות חקר מתוקשבות ועוד. הון זה מהווה בסיס לעשייה פדגוגית משובחת המקנה לבית הספר יתרון תחרותי.

תוצר בית ספרי חדש

אחד מביטוייה של יצירת הון אינטלקטואלי בית ספרי הוא הבניית  תוכניות אימונים  להכשיר לומדים להפיכת מידע-לידע. תכנית זו מורכבת מסדרה של מיומנויות חשיבה ויכולות, חלקן ברמת מורכבות גבוהה, היכולות להיות מועברות ללומדים כאסטרטגיות למידה. בית הספר מפתח לעצמו "שפת-על" של אסטרטגיות למידה וחשיבה המתפתחות ספיראלית.

לדוגמה,  הקדימות להוביל למידה משמעותית  במדעים וטכנולוגיה בחט"ב מעמידה בפני המורים למדעים אתגר לעסוק בסדרה של מיומנויות למידה וחשיבה, שעיקרן העיסוק במיומנויות חקר. מורים למדעים נוטים לאמץ להם את גישת החקר כמתודה מרכזית בעשייה החינוכית שלהם. אולם, כאשר מורים המלמדים בגישת החקר על מלוא מורכבותה הם מגלים שהלומדים מתקשים מאד בתהליך הלימוד. הלומדים נצבים מול סדרת מיומנויות ביצוע וחשיבה מורכבות כאשר תהליך העבודה מביא את הלומדים לתחושה של הצפה אותה הלומד מתקשה להכיל. הלומד חייב להתמודד בו זמנית עם המיומנויות הבאות: שאלת שאלות, חיפוש מידע, שליפת מידע, מיון מידע, הוצאת רעיונות מרכזיים מטקסט, מיזוג טקסטים, השערת השערות, הצבת ניסויים, ניתוח תוצאות, הסקת מסקנות, ניסוח הכללה ועוד. אין פלא, שלומדים מבטאים אי-שביעות רצון בתהליכי לימוד אלה, המאופינים בגודש משימות .

כדי להתמודד בתבונה עם משימה זו שומה על בתי הספר לנהל ידע במסגרת פיתוח הון האינטלקטואלי בית ספרי. ההון האינטלקטואלי הבית ספרי צריך לכלול אסטרטגיות הוראה ולמידה בתחומי פיתוח החשיבה, המתבססות על תכנון מוקדם של  רצפים ספיראליים, של אימון  ופיתוח מיומנויות למידה וחשיבה בקרב לומדים. אלא מאי? אליה וקוץ בה! קשה מאד ללמד מיומנויות למידה וחשיבה רק במקצוע אחד (כישורי שפה). לכן,   רק ניהול ידע ברמה הארגונית מבטיח חלוקת משימות יעילה ואחידה בקרב מורים. ניהול הידע מביא לפיתוח "שפת-על" של מיומנויות  מוסכמות,  המבנה תהליך מעצים של התוצר הלימודי.  "שפת על" בית ספרית זו הנה חלק מההון האינטלקטואלי הבית ספרי וחלק מתוכנית הלימודים הבית ספרית. הרעיון הוא שמורים יפעלו בצוות לבנות את ספיראלת המיומנויות, חלקן מיומנויות חוצות מקצועות, ויחלקו את העבודה ביניהם. ראוי שחלוקת העבודה תתבסס על "תיהלוך מיומנויות"- בו לומדים המורים את המיומנות בצוות בהקשר לתוכן כדוגמה, ומפרקים אותה לשלבי ביצוע. שלבי הביצוע מגדירים תוצר משימתי לכל שלב וזה משמש מדד  להערכת הביצוע. המונח "תיהלוך" (processing) מתייחס לתהליך חשיבה עצמי שיטתי על פעולות למידה. בתהליך זה המורים עצמם חווים תהליך למידה שתוצריו פירוק שיטתי של המיומנות לשלבים, זיהוי השלבים והגדרת תוצרים לכל שלב. לדוגמה, אם  נתייחס למיומנות  "עיבוד נתונים" נוכל לזהות ארבעה שלבים:

  • עיבוד הנתונים הגולמיים וארגונם בטבלה .
  • הפקת מידע מהטבלה ועיבודו.
  • ייצוג הנתונים המעובדים בגרף או בדרך ייצוג אחרת.
  • הפקת מידע מהייצוג, זיהוי מגמות ותבניות כלליות ועיבודו.

הגדרת שלבים אלה חשובה ביותר כבסיס להכנת דפי עבודה ללומדים המתארים את תהליך הלמידה, ובניית התבחינים[2] להערכה.

ה"הון האינטלקטואלי הבית ספר" יכלול את תוצרים הבאים:

  • תוצרי בחירה מושכלת של "שפת העל" בית ספרית, דהיינו בחירת מיומנויות.
  • תוצרי תיהלוך מדוייק של מיומנויות שיתבצע בצוות בתהליכים רפלקטיבים אותם חוו המורים.
  • ידע מקצועי בנושא המיומנויות שיובא מספרות מקצועית ומומחים.
  • דפי עבודה ללומדים המתארים את תהליך הלמידה.
  • שיטות עבודה עם לומדים.
  • תוצרי עבודת צוותים ועבודה אישית של מורים.
  • תוצאות תהליכי הערכה ומשוב.

למעשה פיתוח שפת –על בית ספרית של אסטרטגיות למידה וחשיבה הוא פרויקט שניתן להגדירו כניהול ידע בית ספרי. פרוייקט ניהול הידע המופעל בבית-הספר העל יסודי דורש מאמץ לא קטן. בחירת המיומנויות לעבודה נובעת מתהליך המיפוי והגדרת דמות הבוגר הראוי לבית הספר. איסוף פריטי הידע בשלבים אלו הנו תוצאה של תהליכי הגדרה ותיהלוך רבים, עבודת סינון וארגון.

השאלה הגדולה הנה איך לתחזק מאגר ידע שהוקם? איך לדאוג לעדכונו והרחבתו ברמה השוטפת?

תנאי מקדים להצלחה הנו מנהיגות המנהל ונחישותו להפעיל את התהליך. אבל המנהל אינו יכול לפעול לבד. עליו למנות  "דמויות מובילות" או  מנהלי תחומים בבית הספר.  כל מאגר חייב להיות באחריות מומחים המכירים היטב את התכנים הקיימים ויכולים לבצע בקרה ופיקוח על המתווסף. אין מדובר במנהל הידע, המכיר את מקצוע ניהול הידע, המתודולוגיות והכלים. מדובר במורה, שבנוסף לתפקידו הרגיל אחראי על תוכנו של תחום מסוים .

ראוי  שמנהלי התחומים ירכשו "בעלות" על התהליך. ההדרכה במקרה זה פועלת בהכשרת מנהלי התחומים לתפקידם. מנהלים אלה פועלים עם המורים כולם. בכך מועצמת פעילותם, והתהליך מרוכז בהם ולא במדריך המתווך. התבססות התהליך על תיהלוך ופירוק המיומנות לשלבים יוצר מהלכים המרוכזים בידע המקצועי הקיים בבית הספר ומוריו. עיקר הפעולה הוא בחוויות למידה של המורה עצמו. חוויות מתועדות ההופכות למתכוני למידה ומארגנים גרפיים. חוויות למידה זו יוצרות את ה"שקיפות" של אסטרטגיית הקניית המיומנויות למורים וללומדים.   חוויות למידה אלה הנן בסיס לתהליכי רכישת בעלות בקרב המורים הצוות והלומדים  ומהווים בסיס איתן לניהול הידע הייחודי של בית הספר.

חברת "סביבות למידה" עוסקת בהובלת תהליכי ניהול ידע של אסטרטגיות למידה וחשיבה מאז שנות התשעים. בהסתכלות על תהליכים בית ספריים רבים נראה לנו כי ניהול הידע הבית ספרי הנו תהליך מבטיח לפיתוח לומדים והובלתם להצלחה לימודית. בכדי להגיע לכך יש צורך במעורבות המנהיגות הפדגוגית של בית הספר. מעורבות המעודדת מורים לפתח שליטה ברזי תהליך אימון לומדים להצלחה. הצלחה הכוללת שיכלול יכולות לומדים בטיפול במידע, הפיכתו לידע  והרחבתו לידע חדש.

קישורים מעניינים

חדשנות פדגוגית- ניהול ידע בית ספרי

 

[1] המושג מידע, מתיחס כאן לפריטי מידע המצויים במקורות מידע. המושג ידע מתיחס לחומר מעובד היוצר הבנייה חדשה  המאפיינת  את הפרט הבונה.

[2] קריטריונים.